הצעת חוק שאושרה בקריאה שלישית בוועדת הרפורמות של הכנסת פועלת להסדיר את פעילותן של הלוואות חברתיות לעסקים ואנשים פרטיים. הצעת חוק זאת מעלה את הדיון בקרב עסקים בישראל לגבי כדאיות גיוס הלוואות לעסקים דרך פלטפורמות הלוואות המונים.

השבוע דווח באתר דה מרקר על כך שהצעת חוק של הכנסת בנוגע להסדרת מגוון פלטפורמות של הלוואות המונים עברה בקריאה שלישית. מדווח בכתבה, שניתן לקרוא אותה כאן, על כך שבמהלך מספר החודשים האחרונים קיימה ועדת הרפורמות של הכנסת דיונים מעמיקים בנושא הלוואות חברתיות אשר הובילו למספר צעדים במסגרת הצעת החוק החדשה.

מהן הלוואות חברתיות?

הלוואות חברתיות הן הלוואות שמעניק אדם פרטי או חברה פרטית לאדם אחר או עסק אחר דרך פלטפורמה כלשהי (לרוב דרך פלטפורמה אינטרנטית, אך לא בהכרח). מדובר על הסדר בין שני גופים (פרטי או עסקי) להעניק הלוואה בתנאים שנקבעים באופן פרטי מחוץ לבנקים בין הגופים הללו.

מהן מטרות הצעת החוק החדשה בנוגע להלוואות חברתיות?

הצעת החוק של ועדת הרפורמות דוחפת לניסוח מסמך הבנות בין הפיקוח על הבנקים ורשות ההון, להסדרת היחסים בין הבנקים לבין חברות המפעילות פלטפורמות מקוונות למתן הלוואות חברתיות לעסקים ואנשים פרטיים. הוועדה יזמה את ניסוח המסמך הזה מתוך ההבנה שיכולים להיות קשיים רבים שיתרחשו בין ממשק הבנקים לממשקי הפלטפורמות החיצוניות הללו כגון סירוב של הבנקים לאשר העברות בנקאיות וכו'.

מבחינת הלוואות לעסקים, הצעת החוק דוחפת למצוא פתרון אשראי אשר יאפשר גם לעסקים קטנים בישראל לגייס הלוואות חברתיות לטובת השקעה ופיתוח העסק. במסגרת הפתרון שהוצא על ידי ועדת הרפורמות, הוחלט שהלוואות לעסקים עד סכום של 1 מיליון לא יידרשו פיקוח של הרשות לניירות ערך, מה שיצמצם את הבעיות הרגולטוריות שמונעות מהרבה עסקים לפנות למסלולי הלוואות חברתיות.

הלוואות עסקיות דרך פלטפורמות חברתיות יובילו להגברת התחרות מול הבנקים

יושב ראש ועדת הרפורמות, חברת הכנסת רחל עזריה, הכריזה על הצעת החוק כדרך חדשה להגביר את התחרות בתחום האשראי בישראל עקב יצירת אפיקים חדשים עבור מלווים ואשראי זול וזמין יותר עבור אזרחים ועסקים קטנים.

הרעיון שעומד מאחורי הסדרה של הלוואות לעסקים מסוג זה הוא ריבוי אפיקי המימון החדשים שפוטנציאלית יכנסו לשוק אשראי העסקים. זאת אומרת, שלעסקים קטנים יהיו יותר אפשרויות מהן הם יכולים לבחור לגייס הלוואה והתחרות בשוק האשראי לעסקים תגבר.

בתיאורה תחרות מוגברת בשוק האשראי העסקי תוביל לירידת הריבית שדורשים הבנקים וחברות המימון החוץ בנקאיות, תוביל לגידול האשראי המוענק לעסקים במשק הישראלי ותאפשר יותר גמישות בלקיחת הלוואות לעסקים.

אך האם באמת מדובר על פתרון חלופי אמיתי?

בעוד שבתיאוריה זה בהחלט אפשרי שהסדרת אפיקי ההלוואות החברתיות יגביר את התחרות בשוק האשראי העסקי ויוביל לשיפור בתנאים שמקבלים העסקים מהבנקים, על פי מצב המשק היום קשה לראות את זה קורה בשנים הקרובות.

בעוד שכיום בהחלט ניתן למצוא ריביות המוענקות דרך פלטפורמות חברתיות שונות שיותר נמוכות מממוצע הריביות המוענקות לעסקים בבנקים, זה לא בהכרח תמיד המצב. הריבית נקבעת על פי מצב סיכון מתן ההלוואה, כך שעסק בקשיים עדיין יכול לדרוש לשלם ריבית גבוהה בהלוואה חברתית. נוסף על כך, מבחינת התנאים האחרים של ההלוואות, כמו למשל פריסת החזר הלוואה וסכום מקסימלי לגיוס, עדיין ברוב המקרים הלוואות בנקאיות יהיו עדיפות לעסקים. עסקים שרוצים לגייס הלוואות גדולות לעסק לטובת השקעה או בכדי לתמוך בצמיחה בפעילות העסקית עדיין יצטרכו בשנים הקרובות לפנות קודם כל לבנקים, לקרנות הסיוע ולחברות פיננסים חוץ בנקאיות בכדי לקבל הלוואות עסקיות מתאימות.